היי יקירתי,
מוכר לך?
התנהלותו…
קודם …
עבודה עד שעות מאוחרות
קודם…
מנוחה, ספורט, חברים ופנאי
תלונות וביקורת
ורק…
ורק אחר כך…
את…
ורק אחר כך…
אי שם…
בסוף סדרי העדיפויות שלו
את נמצאת
פלא שתחושת ה"לבד" שלך מתפתחת?
וכל זה מועצם בעיקר
אחרי שנולדו הילדים
ומה קורה לך?
תחושת היכולת שאת יכולה בלעדיו מתחזקת
(מי צריך אותו אני יכולה להסתדר בלעדיו)
תחושת הקורבנות מתעוררת
(הכל על הכתפיים שלי)
ו…
אין לך מנוחה
וההפתעה היא…
ומה שבטוח הוא…
את עדיין אוהבת אותו
פרדוקס מוכר
מוכר ושכיח בקרב נשים רבות
שהגיעו למערכת הנישואים עם חלום אחר
אם ידיעה ברורה שהחיים אחרי נישואים יהיו צבועים
רק
בוורוד
ואז נוחתים …
למציאות…
איפה הורוד?
לאן הוא נעלם?
האמת היא שרבות מדווחות בדיעבד
שהורוד מעולם לא היה קיים
הוא לא היה קיים במציאות
אבל
היה קיים
בראש
מערכת זוגית ומשפחתית נבנית על בסיס
של אמונות וחלומות שרקמנו במהלך חיינו הצעירים
מסתבר שאחת הטעויות הכי נפוצות
שגורמות לך כמו לאחרות להרגיש לבד
מבוססת על ההנחה שהחיים אחרי הנישואים
ורודים הם
אני לא רוצה לקלקל לך או לאחרת את המחשבה הזו
החיים בהחלט יכולים להיות יותר ורודים ממה שאת חווה היום
אך בשביל זה צריך
להיות אומן
אומן בצביעת החיים בוורוד
וצריך גם תחזוקה…
אין ספק
שאת אומנית של החיים
אין ספק
שבלעדייך החיים היו הרבה פחות ורודים
לכוווווולם…
בכל זאת
מה הטכניקה לנהל חיי משפחה נעימים (ורודים) יותר?
ראשית,
שחררי את המחשבה המודעת שאומרת
התחתנתי = חיים ורודים (אוטומטית)
ובמקומה…
הכניסי את המחשבה
התחתנתי = מייצרים חיים ורודים ביחד
וכמו שאת מבינה
"מייצרים" זה לא רק את
זה גם הוא…
זה ביחד…
שתפי אותו בהבנה הזו,
קבעי איתו פגישה לתכנון ויצירת תוכנית עבודה
שתעזור לכם להפוך את החיים המשפחתים
שלכם לחיים נעימים עבורכם.
תתכונני לכך …
שזה לא יהיה פשוט
זה לא יהיה פשוט
כי כל אחד מכם רואה את הוורוד
ואת הנעים אחרת
אל תוותרי על מציאת
הוורוד והנעים המשותף לכם
בהצלחה