שירה בנועם עובדים בכוחות הביטחון
שניהם בצו 8
נועם במילואים ואינו חוזר הביתה
ושירה במטה בעורף
הסבתות והסבים נקראו למשמרות על הילדים
שירה עושה תורנויות של 12 שעות כל פעם הילדים מתפקדים נהדר עד ששיר החוזרת מעב…
ילד אחד מבקש, ילד אחד רוצה, אחר בוכה
כולם רוצים את תשומת הלב של שירה
אבל מה לעשות שירה ממשיכה את משמרתה גם בבית
בטלפון, בזום או בווטסאפ
אמנם סימה משמרת אח כוננית גם בבית
הילדים תופסים את תשומת לבה
קופצים מרעישים ומפריעים לשירה לעבוד
סוף הערב נראה רע
שירה צועקת הילדים כועסים
רגשות האשם של שירה מתעוררים וחוזר חלילה
הטיפ שלי
בימים רגילים הייתי מציע לשירה למנן את השיחות, לדבר אותנו אחרי שהייתה עם הילדים בשעות אחרות, להתייחס לילדים להקשיב להם לחבק לאהוב רק אחרי כן לחזור לעבודה
אלא המצב כרגע שונה השיחות והמשימות לא יכולות לחכות ולכן אני מציע לשירה לשתף את הילדים ולרתום אותם למאמץ המלחמתי
לספר להם שהיא נדרשת לשלב בין עבודה לבית שתף אותם בהחלטה לחזור הביתה בשעות הערב כדי לא להיעדר מהבית כמו אבא ויחד הם צריכים למצוא דרכים ליהנות יחד במצב החדש, ליהנות שהנוכחות של כולם יחד, לישון יחד בממ"ד.