ביננו, הריבים הגדולים בין זוגות הורים
הוא לא באמת התנהגותם של הילדים,
או תגובות ההורים שלו/שלה בסוף שבוע.
אני מסתכלת אחורה בזיכרון הזוגי שלי,
כשעדין לא השתלמתי בלימודי משפחה שונים,
והיום ברור לי לגמרי ,
שהריבים עם בעלי היו על רקע שונה לחלוטין.
והיום אני רואה את התסכול הזה
אצל זוגות והורים שמגיעים אלי לטיפול.
זה מדהים לראות איך התסכול הזה
עובר כחוט השני בקרב זוגות רבים שהפכו להורים.
ולא תאמינו,
הוא בא לידי משבר זוגיות רציני,
אחרי שהילד השני מתחיל ללכת.
לתסכול הזה קוראים "הכרה".
נכון,
זוגות רבים מאד רוצים לחיות באווירה אינטימית,
אוהבת, נעימה ותקשורת טובה,
אבל לא משם מגיע התסכול בתחילת הדרך,
התסכול מגיע מתוך הרצון העמוק
שחבוי בכל אחד ואחד
שיכירו בדעות שלו, בעשייה וביכולות שלו
לנהל נכון את המשפחה.
הילדים, בכלל לא משחקים תפקיד בשלב הזה,
הם רק כלי משחק בידי ההורים, שעוזר להם
להימנע מלגעת בתסכול האמיתי.
הרצון ל "הכרה"
זאת הסיבה שבתחילת הדרך מרבית הזוגות
הופכים כל שיח לריב אישי,
שהופך לזירת יריבים שנלחמים על צדקתם,
ממש מלחמה.
וכל זאת כדי לזכות בדבר אחד: "הכרה".
והאמת היא, זה הכי מובן בעולם
ואין אדם שיבין את המקום הזה יותר ממני.
הייתי שם
והיום אני במקום אחר.
בשלב מתקדם יותר כשזוגות מבינים
שההכרה לא תגיע מבן/בת הזוג,
התסכול מקבל צורה אחרת
והופך להיות תסכול יותר גדול,
תסכול שמייצר תקיעות אצל זוגות רבים.
ולגמרי לא בצדק!
מה שקורה הוא שזוגות מתחילים למדוד את אהבתם
על פי מספר הפעמים שבן/בת הזוג הכיר בדעתם
וכן בזמן שעומד לרשותם עד המריבה הבאה,
וזאת טעות!
כי בזמן הזה מפעיל המוח
את תחושת הקורבנות של כל אחד ואחד
ומאפשר לדיבור הפנימי לבנות לאט לאט ובביטחה
את חומת אינטימיות שלכם.
המחשבה
"אין הכרה = יריבות זוגית"
היא מחשבה מוטעית הנפוצה בקרב הרבה מאד זוגות
שאני פוגשת בתהליך הליווי
"לא מוותרים על הזוגיות כי ילדים אוהבים הורים מאוהבים"))
שמובילה להעצמת התסכול
וההתרחקות האינטימית שמובילים לחיים
שתחושת הויתור קשה, השעמום ובעיקר התסכול
ממלאים את הרגשתכם
המחשבה הזו חייבת להשתנות!
קשה לחיות בתוך מערכת משפחתית וזוגית
שעסוקים כל הזמן בניסיונות התחמקות מבן/בת הזוג
ובמחשבות שליליות על הבחירה שלכם.
קשה להתנהל כשרוב הזמן עסוקים בוויכוחים,
האשמות וביקורת ("בונה")
קשה להאריך שנות אושר משותפות
כשהאינטימיות הופכת לכלי ענישה.
וזה קצה קצהו של מה יכול התסכול לגרום לזוגות
שהחלו דרכם באהבה.
הטיפ שלי אליכם
אל תוותרו על הזוגיות!
אל תתנו למחשבות מוטעות לנהל אתכם
קבעו ביומן,
כן , ממש שבצו ביומן פגישה עם בן הזוג שלכם
פגישה שבה אין חברים ורעשי סביבה רגילים
רק את והוא ודברו (כמו פעם) על הרצון שלכם להכרה
אתם תופתעו לגלות על הצד השני דברים
דברים שניכסתם רק לעצמיכם.
