רגע לפני,
אני מזמינה אותך לענות על השאלות
האלה עם עצמך ולעצמך:
1. מה משותף ל"חלום הזוגיות"
ומה קורה בפועל?
2. האם זה חייב להיות כך?
3. איך אפשר לשנות?
עכשיו, אחרי שענית,
את מוזמנת לקרוא
ואולי גם לשנות!
למעלה מ- 30 שנים אני מלווה זוגות במשברים
מכל הסוגים:
• משבר על רקע הורות
• משבר על רקע יחסים עם החמות,
• משבר על רקע של חוסר אמון, ומשברים אחרים.
המשותף לכולם:
"החלום הזוגי" שהתפוגג לו.
אני בטוחה שגם החלום הזוגי שלך
היה ועדיין הרצון ל…
אהבה, הקשבה, ריגוש,
תשוקה ומשיכה
ו… (השלם/השלימי)
הם חלק מ"החלום הזוגי" שלך
אבל …
בפועל?
מה קורה בפועל?
מה קורה ביומיום?
הנה מקצת מהתשובות של המטופלים שלי במשך השנים
(והן חוזרות על עצמן בלי קשר לרקע המשבר)
"הוא/היא אוהב/ת רק את עצמו/עצמה״
"אני לא קיימ/ת בכלל מבחינתו/ה"
"הוא/היא מקשיב/ה רק למה שהוא/היא אומר/ת״
"אף פעם לא מאפשרים לי לסיים משפט, תמיד נכנס/ת לתוך הדברים שלי"
"הוא/היא כבר לא מרגש/ת אותי, הוא/היא מתייחס/ת אלי כאל מובן מאליו"
"תשוקה, על מה את מדברת… הכל טכני״
מוכר לך?
גם את/ה ״נפלת״
לתוך הבדידות הזוגית?
גם את/ה "נפלת״
ואיבדת אמון באפשרות לחיות בזוגיות
אוהבת, קשובה
מרגשת ומושכת?
גם את/ה מרגיש/ה "נופל/ת" במדרון הזוגיות הנחשקת?
זה לא חייב להיות כך
בינינו, אפשר אחרת
מגיע לך לחיות בזוגיות מאושרת!
מגיע לך להרגיש
את הב"יחד" בזוגיות,
מגיע לך להיות אהוב/ה ואוהב/ת,
והכי מגיע לך
לממש את "חלום הזוגיות" שלך
בלי להיאבק על זכויות קיומיות,
בלי לפחד כל הזמן.
ועם הרבה מאד אנרגיות חיוביות
להתנהל בתא המשפחתי והזוגי שיצרת.
אז איך עושים זאת?
מקבלים החלטה אישית
"גם אני במרכז"
וכדי שזה יצא לפועל
הטיפ שלי אליך הוא:
להדהד לעצמך כל בוקר מחדש את המשפט
"גם אני קיימ/ת"
ברגע שתתני לעצמך
את הלגיטימציה לתת לעצמך
הסביבה תהיה שם בשבילך.