מהי תקשורת זוגית?
בהגדרה, תקשורת היא תהליך של העברת מידע בין שני גורמים או יותר באמצעות מערכת סימנים מילולית ולא מילולית.
גם בזוגיות התקשורת היא תהליך של העברת מידע באמצעות השפה המילולית והלא מילולית אלא שההגדרה הכל כך כוללנית דורשת בתקשורת זוגית שליטה טובה יותר במיומנויות בסיסיות כמו: הקשבה,, הכלה, הבנה, סבלנות, קבלת דעות של האחר ועוד, מיומנויות שאנחנו מתרגלים על בסיס יומיומי בכל רגע בו אנחנו מקיימים תקשורת בחיינו: בעבודה, בלימודים, עם חברים ואחרים.
תקשורת שמנוהלת די בהצלחה עד שאנחנו נפגשים עם בן בת הזוג בסוף היום. ואז… באופן פלא המיומנויות ששירתו אותנו בהצלחה במהלך היום מתחלפות עם מחשבות מקובעות במוחנו שמקלקלות את התקשורת הזוגית ופוגעות ביכולת להעביר מסרים ומידע לבן/ת הזוג באמצעות דיבור ושיח מכבדים באופן שהאינטימיות, החברות, הרומנטיקה והסקס לא ייפגעו… להיפך יתחזקו.
עם בעיתות שלום אתם מוותרים על חברות ואינטימיות ומעדיפים לשמור על קצרים בתקשורת שלכם מכל סיבה שהיא הרי בעת מלחמה אתם נדרשים לשנס מותניים ולקחת אחריות ומחויבות לייצר תקשורת זוגית שעתי שמור עליכם ועל הסובבים אתכם.
חשוב לדעת
ימי מלחמה בכלל וימי מלחמת "חרבות ברזל" בפרט, הם ימים שמאופיינים במתח רב, בחוסר שיגרה וקשיים רגשיים לכל בני המשפחה- הורים, ילדים ומשפחה מורחבת.
ולכן
לתקשורת הזוגית יש מקום חשוב מאד ומשפיע מאד על
- בריאותינו הנפשית כזוג הורים
- החוזק התפקודי שלנו
- התמודדות הילדים במצבי לחץ
מה צריך לדעת על תקשורת זוגית בעת מלחמה ואיך מתמודדים ?
- חווית הלחץ והסטרס בעת מלחמה שונה אצל כל אחד מבני הזוג
יש כאלה שמתרחקים זה מזה, יש שמתכנסים בתוך עצמם, יש כאלה שדווקא המתח גורם להם להתקרב ולחפש חום ואינטימיות,
- התייחסות בני הזוג למצב שונה
יש המתייחסים למצב באדישות, מפגינים "שליטה" וחוסר פחד שמתבטאים בחוסר שיתוף פעולה עם הוראות הבטיחות הנדרשות, כמו כניסה לממ”ד, הישארות בבית 10 דקות אחרי נפילה, וכדומה לעומת בן/בת הזוג הנמצאים במצב של חרדה, היסטריה וקושי בתפקודי הבית.
טיפ
במצב כזה חשוב שבן/ת הזוג “האדיש” יגלה סבלנות ואמפטיה, יכיל את בן/ת הזוג “החרד”, ימנע מניסיונות לדבר אל ההיגיון שלו או להוכיח אותו בפניו ו/או בפני הילדים על פחדנותו וישמש משענת ומקור עידוד. ישמש מודל לילדיו, יתן לגיטימציה גם לילדים להרגיש רגשות שונים ולעודד אותם לשתף ולקבל עזרה בעת מצוקה.
ומעל הכל, בן/בת הזוג שמשדרים שהם אינם חוששים חייבים לדעת שלא כולם חשים כמוהם ועליו להיות דוגמא לילדים בשמירה על הוראות הבטיחות.
ילדים
אין ספק שהמלחמה משפיעה מאוד על הזוגיות והתנהלותה, יש זוגות שבעת הזו מחזקים מעמיקים את הקשר ביניהם ויש רבים אחרים שהמצב הנוכחי מקצין ומחריף את הקשיים הקיימים ב"ווליום נמוך.
ועם זאת, חשוב לתת את הדעת לכך שהמלחמה מערערת גם את שגרת החיים של הילדים" והם חווים מציאות שמלווה בחרדה, דאגה, לחץ וטלטלה של החיים השגרתיים. מה שמזכיר לנו שמלבד יחסינו הזוגיים יש לנו חזית ביתית להתמודדות: עם ילדנו. במיוחד אם הם צעירים בגיל ותלותיים בנו בזמן ובתעסוקה. חופש הפעולה שלנו מוגבל ומצטמצם, חרדה למקום עבודתנו, חרדה כלכלית, חרדה על חיינו, בן/בת זוג שתופסים את המרחב בבית, או שיצאו למילואים ואנו מרגישים חנוקים או לבד. נוסיף לזה ביטולן של פעילויות שגרה רבות לילדים והנה לכם מצב שעלול להחריף את המחלוקות היומיומיות בנוגע לחלוקת התפקידים בבית, חינוך, ניקיון ושאר מיני מינים והנה לכם מצב מורכב שדורש תקשורת זוגית מותאמת למצב.
טיפ
תאמו ציפיות, החליטו על חלוקת אחריות ברורה ביניכם, צרו שיח ביניכם שיעזור לבן/ת הזוג שנמצא בבית לא להרגיש חסר תועלת או להרגיש שעשייתו עם הילדים בבית כשהשני בעבודה לדוגמא היא משימה קלה ולא משתווה לעשייה של השני. אפשר, למשל, לקבוע לילדים לו"ז שמקובל על שניכם, הקפידו על שיחת טלפון אחת לפחות במהלך היום להגברת תחושת השותפות, וצרו זמן יומי של כרבע שעה בו תעדכנו איך עבר היום של כל אחד מכם.